דן פטינקין, מייסד לימודי הכלכלה האנליטית המודרנית בישראל, נולד בשיקגו בשנת 1922. הוא למד את כל לימודיו האקדמיים באוניברסיטת שיקגו, שבה קיבל תואר דוקטור לכלכלה בשנת 1947. בשלהי אותה שנה מונה כמרצה לכלכלה באוניברסיטה העברית.

פטנקין אמור היה להתחיל ללמד בירושלים בשנה האקדמית 1948/49, אולם מלחמת העצמאות גרמה לדחיית הלימודים של שנה זו, ופטינקין עלה ארצה עם רעייתו דבורה בפברואר 1949 והצטרף לאוניברסיטה העברית עם חידוש הלימודים חודשיים מאוחר יותר. הוא בנה את תכנית הלימודים הראשונה בכלכלה אנליטית באוניברסיטה העברית, לימד בה את כל הקורסים, ועיצב את דיוקנה האקדמי והפרסונלי של המחלקה לכלכלה בשנותיה המעצבות. הוא ניהל את מרכז (שהפך בשנת 1964 למכון) פאלק למחקר כלכלי בישראל בשנים 1971-1957, שימש ראש המחלקה לכלכלה בשנים 1963-1959, ודיקן הפקולטה למדעי החברה בשנים 1966-1962. פטינקין כיהן כנשיא האוניברסיטה העברית בשנים 1986-1982, ובשנים 1985-1982, גם כרקטור שלה. הוא היה חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מאז 1963, עמית ונשיא החברה האקונומטרית, חבר האקדמיה האמריקנית לאמנויות ומדעים, חבר כבוד של האגודה האמריקנית לכלכלה ונשיאה הראשון של האגודה הישראלית לכלכלה. בשנת 1959 זכה בפרס רוטשילד למדעי החברה ובשנת 1970 בפרס ישראל במדעים הללו. בשנת 1992, עם הגיעו לגיל 70, ייסדה האוניברסיטה העברית קתדרה לכלכלה על שמו של דן פטינקין. ניסן לויתן, תלמידו המובהק ועמיתו הקרוב של דן, מונה למופקד הראשון עליה.

תחומי מחקרו העיקריים היו כלכלה עיונית בדגש על בניית תיאוריה מגשרת בין המשנה הכלכלית הקלסית לבין משנתו של קיינס בהקשר המקרו-כלכלי של תעסוקה וכסף; התפתחות המחשבה הכלכלית המודרנית בדגש על התיאוריה של קיינס; ובזירה האמפירית, ניתוח המשק השראלי על מגוון מרכיביו והיבטיו בעשור הראשון למדינה.

דן פטינקין נפטר בירושלים בשנת 1995.