מיכה מיכאלי נולד בקבוצת כנרת בשנת 1928. הוא למד באוניברסיטה העברית לקראת תואר מוסמך בכלכלה ובסטטיסטיקה ולדוקטורט בכלכלה באוניברסיטת ג'ון הופקינס. לאחר קבלת הדוקטורט בשנת 1955 הצטרף לסגל המחלקה לכלכלה, ועמד בראשה בשנים 1965-1961 (תחילה כממלא מקומו של דן פטינקין, ומשנת 1963 כראש מחלקה קבוע).

בשנים 1971-1968 כיהן כדיקן הפקולטה למדעי החברה. מיכאלי זכה בפרס פרץ נפתלי למדעי הכלכלה והחברה לשנת 1977 על ספרו  Foreign Trade Regimes and Economic Development: Israel. הוא היה נשיאה השלישי של האגודה הישראלית לכלכלה, שהעניקה לו ביוני 2023 את אות מפעל החיים הראשון מטעמה על שם דוד הורוביץ, מייסד ונגיד ראשון של בנק ישראל. בשנים 1993-1986 שימש חוקר בכיר בבנק העולמי. בין מפעלי המחקר שערך בבנק, בולט המיזם של חקר דפוסי ליברליזציה בסחר החוץ של העולם המתפתח לאחר מלחמת העולם השנייה, שניהל וערך עם שניים מעמיתיו הבכירים בבנק.

תחומי מחקרו העיקריים: היבטים מושגיים ואמפיריים בכלכלה בינלאומית, בהם: הקשר בין יצוא לצמיחה כלכלית; ריכוזיות בסחר הבינלאומי, ואיחודי מכס ואינטגרציה כלכלית. חלק נכבד ממחקריו עסק בסחר החוץ ומאזן התשלומים של ישראל בדגש על המדיניות בנושאים הללו והשלכותיה.

מיכה מיכאלי נפטר בירושלים בשנת 2023.